זוהי סוגיה חשובה מאוד - שעה וחצי זה המון זמן לשבת רצוף ללא תנועה. ניתן לשלב הפסקה של כמה דקות במהלך ההרצאה למטרת חילוץ איברים - בזום יש אפשרות לתת לסטודנטים להצביע "We need a break", אך על מנת לשמור על הסדר, מומלץ לקבוע הפסקה בזמן המתאים (בין נושאים, לאחר נושא כבד, לפי תחושת המרצה את הכיתה וכו'). אפשר ואף רצוי לשתף את הסטודנטים בקושי בישיבה (הם גם חווים את זה), ולנסות לרתום אותם לפתרון משותף. לדוגמה, לקיים "הפסקה פעילה" - כמה דקות של תרגילי מתיחה ושחרור פשוטים לישיבה מול מחשב. ישנם סרטונים רבים כאלה ברשת. לדוגמה, הנה סרטון המלמד ביצוע מתיחות בעת ישיבה מול המחשב. אפשר לשתף מסך ולנגן את הסרטון, מי שרוצים ישתתפו ומי שלא פשוט ייקחו הפסקה. לחלופין, ניתן להציע לסטודנטים לארגן "עמדת עמידה" מאולתרת (לדוגמה, להניח את המחשב הנייד על מדף או על שולחן גבוה). עדיפה עמדה שמאפשרת לעבור בין ישיבה לעמידה בצורה חלקה לאורך השיעור.

נסו להיזכר - האם זה קרה לכם גם אחרי שיעור בכיתה (בהנחה שלא השתמשתם במיקרופון)? אם כן - יכול להיות שצריך לעבוד יותר על הגוף ועל הקול. אם לא - יכול להיות שיש משהו בהוראה המקוונת מהבית שגרם לשינוי. מומלץ לבחון שלוש נקודות: התאמת המיקרופון: מומלץ לעבוד עם אוזניות בעלות מיקרופון מובנה שצמוד לפה, כך שתוכלו לדבר בקול חלש ורגוע יותר ועדיין להישמע בבירור (כמו כן, לעצם הקרבה הפיזית של המיקרופון לפה ושל הרמקולים לאוזניים יש אפקט פסיכולוגי שגורם לנו פחות להרים את הקול). אם בכל זאת בחרתם במיקרופון שטח, וודאו שהוא איכותי וממוקם במרחק סביר מהפה. מרחב: יש לוודא שעובדים בחדר שבו האקוסטיקה טובה (אין הדי קול) ושאין רעשי רקע מסביב. חדר לא שקט גורם לנו להרים את הקול כדי לנסות להישמע ברור. ככלל אצבע בסיסי, במקרה שבו נשמעים הדי קול בחדר, אפשר לשפר את האקוסטיקה ע"י הוספת חפצים רכים (עדיף ספוגיים) לחדר. פיזיולוגיה: למי שמרצה הרבה כדאי לחמם את הקול לפני הרצאה ואף לתרגל בשגרה. מצ"ב לינק לחימום קולי קצר (יש לתרגל לאט יותר מאשר הוא מציג שם). ואם בא לכם משהו רציני יותר, הנה חלופה והנה עוד אחת. טיפ אחרון: רבים לא מודעים לכך, אבל חלק גדול מאיבוד הקול נובע מנשימה לא נכונה או שאינה מספקת. חשוב להיות מודעים לנשימה ו"לתפוס" את עצמנו מדי פעם כאשר אנחנו קפוצים, מתוחים ולא נושמים עמוק מספיק (טבעי בימינו). אז כדאי לתלות פתק קטן מעל המסך שמזכיר לנשום.

כיידוע מדובר בנושא מורכב, וישנן סיבות מגוונות המובילות לכך שסטודנטים רבים בוחרים שלא לפתוח מצלמות. חלק מסיבות אלו הן אישיות ולגיטימיות. לדוגמה: ביטחון עצמי, הרצון לשמור על פרטיות, חשש מהצגת הסביבה בייתית, קושי להתרכז. על כן, אנו ממליצים שלא לחייב את הסטודנטים בפתיחת מצלמות. במקביל, אנו כן ממליצים לעודד את הסטודנטים לפתוח את המצלמות, וזאת ע"י הסבר הרציונל והחשיבות עבור תהליך הלמידה. לדוגמה: > פתיחת המצלמות עשויה לסייע לכם הסטודנטים (לפחות לחלקכם) להיות "ערים" / נוכחים וקשובים יותר במהלך המפגש. > פתיחת המצלמות מסייעת לי המרצה לנהל טוב יותר את המפגש, וזאת ע"י חיזוק היכולת שלו להבין את סטטוס הקבוצה. > פתיחת המצלמות תסייע לנו כקבוצה להתגבר על הריחוק והניכור שעלולים להיגרם במרחב הוירטואלי, ובמקביל לתרום ליכולת לקיים למידה שיתופית-חברתית. במקרה ועדיין עולה התנגדות מקרב חלק מההסטודנטים, אנו מציעים לגבש את ההבנה ש: > בזמן הלימוד של המרצה, ניתן לכבות את המצלמות. > בזמן שיח כיתתי (שאלות-תשובות או דיון), נבקש שהמצלמות יופעלו. טיפים נוספים: ניתן לעודד את הפעלת המצלמות בכל מיני דרכים, החל מקיום דיון כיתתי, עריכת דיבייט, שילוב פרזנטציות סטודנטים מול כל הכיתה (כך הם יחוו את מה שאתם חווים), ועד פעילויות אד-הוק, כמו לבקש מהם להציג משהו למצלמה (ציור, חפץ, מחווה), או סתם להגיד בוקר טוב אחד-אחד למי שמפעיל מצלמה. ניתן לנקוט גם באמצעים נוקשים יותר, כמו מתן אפשרות / קדימות לשאילת שאלות למי שפותח מצלמה (לא מומלץ להתחיל בזה, במיוחד לאור זאת שלחלק מהסטודנטים יש סיבות לגיטימיות לאי פתיחת המצלמה). לפניכם קישור לסרטון קצר שהופק בשיתוף עם סטודנטים מהאוניברסיטה שמטרתו לעודד פתיחת מצלמות ע"י הסבר הרציונל והחשיבות – אנו ממליצים להקרינו במהלך המפגש הראשון עם הסטודנטים.

בקורסים בהם עיקר / כלל ההוראה היא באמצעות ZOOM, הסטודנטים עשויים להיתקל בקשיים הנובעים בשל הריחוק מהקמפוס, וזאת מכיוון שכשאנו מלמדים מרחוק יש לסטודנטים פחות הזדמנויות למפגשי למידה לא מתוכננים, או למפגשים מאורגנים ללמידה משותפת ביחד עם חבריהם לספסל הלימודים. בהמשך לכך, נדגיש שבלמידה מקוונת ניתן דגש ל"למידה עצמאית", המחייבת אחריות מוגברת של הלומד על תהליך הלמידה, ואף כרוכה בבדידות מסוימת. לאור שינויים אלו, אנו ממליצים למרצים המלמדים דרך ה-ZOOM לבצע מספר התאמות נוספות (מעבר להתאמת המפגשים עצמם) שיסייעו לסטודנטים במהלך הלמידה. כלל ההמלצות מרוכזות במסמך "התאמת קורס פרונטלי ללמידה מקוונת". כמו כן, הנה קישור למספר סרטוני הדרכה נלווים.

לימוד נושא כמותי בעזרת כתיבה על גבי הלוח בכיתה מאפשר לסטודנטים לחוות את המרצה "מפתח" את המשוואות והנוסחאות על הלוח, מה שמסייע להבנה ההדרגתית. הדרך היחידה לשחזר זאת בשיעור מקוון סינכרוני היא להשתמש בלוח כתיבה (כגון wacom) או מסך המאפשר כתיבה, המשדר את כתב היד שלכם באמצעות עט ייעודי, בזמן אמת אל המסך והסטודנטים (הערה: אם לא השתמשתם בלוח כזה בעבר, דרוש תרגול משמעותי לפני העברת שיעור חי עם המערכת). כאשר אין גישה ללוח כזה, קיימים מספר פתרונות ביניים: התחברות לשיעור זום באמצעות טאבלט ושימוש באפליקציות איור חופשי. בניית מצגת מונפשת החושפת את המשוואות והנוסחאות באופן הדרגתי. רמת הפירוק והגמישות פחותה מזו של כתב, אך זוהי דרך מצוינת ללמד את הסטודנטים ב"ביסים" קטנים. למתקדמים, בעלי מצלמות רשת stand alone: בעת פתירת תרגיל בכתב יד, להפנות את המצלמה לכיוון השולחן (עדיף בזווית ישרה = מבט על) ולכתוב בכתב גדול ובעט ברור על גבי נייר לבן. * יש לתרגל זאת לפני השיעור ולוודא תאורה ואיכות מצלמה מספקת על מנת שהסטודנטים יוכלו להבין את הנכתב. ** ניתן לבצע זאת גם עם מצלמת הטלפון הנייד תוך העזרות ב"מעמד" מותאם.

דיון בשיעורים במערכת זום ניתן לקיים או בצ'אט (מתאים בעיקר בקבוצות קטנות) או ע"י מתן רשות דיבור (פתיחת מיקרופון) לסטודנטים שהרימו יד בזום (Raise hand). זה יכול להיות כלי מצוין לניהול debate. למתקדמים, ניתן לחלק את הסטודנטים לקבוצות עבודה וירטואליות בעזרת כלי ה-Breakout rooms לצורך דיון וביצוע משימה משותפת (לדוגמה, ניסוח מענה קבוצתי על סוגיה כלשהי). בתום הזמן המוקצב, נציג של הקבוצה יציג את התוצרים בפורום הכיתתי הרחב. כבסיס לדיון, ניתן לעשות שימוש ברכיב הסקרים של מערכת זום המאפשר להציג את התפלגות תוצאות המענה תוך כדי השיעור. ניתן להשתמש בכלי זה כדי לשאול שאלות מורכבות שדורשות הבעת עמדה, ואז לדון בעמדות השונות בכיתה. אנו ממליצים שלא לשאול רק שאלות שיש להן תשובה אחת נכונה, אלא שאלות מעוררות מחשבה שיש בהן מורכבות / דילמה (כמובן תלוי בהתאמת הנושא הנלמד). טיפ: לעיתים יהיה מעניין ומועיל יותר עבור הלמידה לתת את הדגש ואת ההתייחסות לדעת המיעוט. * מכיוון שרכיב הסקרים של מערכת הזום הוא מוגבל מבחינת חויית המשתמש, אנו ממליצים על מערכות אינטראקציה חיצוניות. לדוגמה: Poll Everywhere (ניתן לפנות ליחידה לחדשנות בהוראה לקבלת הדרכה ורישיון מרצה).

בכל שאלה או צורך בייעוץ פדגוגי, אתם מוזמנים לפנות אלינו, ליחידה לחדשנות בהוראה, ע"י הגשת בקשה לייעוץ פדגוגי. איש צוות מטעם היחידה יחזור אליכם בהקדם.

אם אתם ​זקוקים לרענון בנוגע לתפעול ה-ZOOM, כנסו לעמוד ההדרכה של מערכות מידע בנושא "הוראה ולמידה מרחוק". ובכל מקרה, אם נתקלתם בבעיה או בשאלה טכנית בנוגע לתפעול ה-ZOOM, פנו למחלקת התמיכה.

אמנם הכנו עבורכם את "המדריך המלא...", אך כמובן שתמיד יש מהיכן להמשיך וללמוד. להמשך למידה באופן עצמאי, אנו ממליצים על האתרים הבאים: אוניברסיטת הארוורד – Teach Remotely האו"פ של בריטניה: הכשרה פתוחה לסגל ההוראה – How To Teach Online כמו כן, הנה מספר מאמרים שמצאנו כבעלי ערך: Faculty Focus - Synchronous Online Classes: 10 Tips for Engaging Students Edutopia - 5 Research-Backed Tips to Improve Your Online Teaching Presence Times Higher Education - Lecturing into your laptop is not nearly enough